ענבר יריב נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

בפני מספר עניינים הטעונים הכרעה.

הענין הראשון הוא נושא ההכרזה; הענין השני הוא התשלום החודשי שמשלם החייב; והענין השלישי הוא בקשת גרושתו של החייב להקצבת מזונות ומשכנתא.

באשר לסוגיית ההכרזה שמעתי את טיעוני הצדדים ומקובלת עלי עמדתו של המנהל המיוחד לפיה, לעת הזו, מוקדם מדי עדיין להכריז על החייב פושט רגל משום שיש עדיין לבדוק את שאלת תום הלב ולשם כך דרוש למנהל המיוחד מידע נוסף שטרם קיבל.

מאידך לא מקובלת עלי עמדתו של ב"כ הגרושה לפיה יש מקום להורות כבר היום על ביטולו של ההליך משום שעיקר החוב שבגינו נפתח ההליך הוא חוב מזונות. טעמו של דבר הוא, שעל פי פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון גם חייב שעיקר חובו הוא חוב מזונות יכול עדיין לבוא בגדרו של הליך פש"ר ולכל היותר לא יקבל הפטר בסופו של ההליך, משום שעל חוב מזונות לא ניתן לקבל הפטר.

זאת ועוד, כנגד החייב הוגשה תביעת חוב של אמה של גרושתו בסכום של 440,500 ₪. אמנם תביעת חוב זו טרם הוכרעה אך ברור שאם יבוטל ההליך הרי שחוב זה יתבע על ידי אותה אישה מחוץ להליך ועל כן לא ניתן לבוא ולומר שהרוב המכריע של החוב הוא חוב מזונות תוך התעלמות מן העובדה שתלויה ועומדת דרישת חוב מצד אותה אישה.

לפיכך ענין ההכרזה ידחה למועד אחר, עד אשר המנהל המיוחד ישלים את בדיקותיו.

באשר לתשלום החודשי שמשלם החייב מקובלת עלי עמדתו של המנהל המיוחד לפיה התשלום הנוכחי בסך 500 ₪ נמוך מדי, משום שאין זה מתקבל על הדעת שחייב בגיל 44 לא יעבוד לפרנסתו ועקב כך לא יוכל לשלם סכום גבוה יותר לנושיו. הכלל הוא שחייב שאיננו ממצה את כושר השתכרותו איננו פועל בתום לב.

לפיכך, בשלב זה, אני סבור שיש להכפיל את התשלום החודשי ולהעמידו על 1,000 ₪. חיוב זה יעמוד בתוקפו למשך תקופה של 6 חודשים ולאחר מכן יבחן ענין זה מחדש.

הענין האחרון שנותר להכריע בו הוא נושא קציבת המזונות לפי סעיף 128 לפקודה. לענין זה אני סבור כי אין כל מניעה להכריע בנושא קציבת המזונות, הגם שהחייב טרם הוכרז פושט רגל, ולענין זה אני מפנה לפש"ר 2206/05 בכשי נ' עו"ד אריה חגי, שם נפסק כי מרגע שנפתח תיק פש"ר מוקנית לבית המשפט סמכות לפסיקת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה ואין צורך להמתין להכרזה לשם כך.

לגופו של ענין, גרושתו של החייב שמבקשת את הקצבת המזונות מגדלת קטין בן 11. בן נוסף השתחרר מצה"ל והוא מתגורר עם אמו. יחד עם זאת ברור שהחייב אינו אמור לשלם מזונות לבגיר שהשתחרר מצה"ל, גם אם הוא מתגורר אצל אמו. בת נוסף שהיא בת 17 מתגוררת אצל החייב. הבת סובלת ממחלת האפילפסיה.

כמו כן יש להביא בחשבון את יכולת השתכרותה של הגרושה שבמקרה דנן עובדת במוסד לביטוח לאומי ומשתכרת שכר של כ-8,000 ₪ נטו לחודש, מתוכה היא משלמת משכנתא בסכום של 5,500 ₪ לחודש.

כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה שכרגע הנושה העיקרית היא הגרושה שכן תביעות החוב שאושרו לגבי נושים אחרים הם בסכום נמוך יחסית.

בנסיבות אלה אני סבור כי מתוך התשלום החודשי בסך 1,000 ₪ יש להקציב לגרושה תשלום של 800 ₪ במסגרת קציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה.

מובהר בזאת כי מדובר בתשלום שיופרש מהתשלום החודשי ולא בנוסף לו.

לבסוף ולנוכח העובדה שקצבתי את מזונותיה של האישה, אני מורה על עיכוב ההליכים של החייב.

תוך כדי הקראת החלטתי הפריעה גרושתו של החייב בקריאת ביניים ושאלה מדוע אני מורה על עיכוב ההליכים, והתשובה היא שברגע שהחייב נמצא בהליך פש"ר הרי שהוא זכאי לכך שההליכים יעוכבו.

תוך כדי הקראת ההחלטה הפריעה פעם נוספת הגרושה, יחד עם בא כוחה והודיעה שאם כך הוא הדבר היא מוותרת על קציבת המזונות. גם אם הגרושה מוותרת על קציבת המזונות אין בכך כדי לשנות את העובדה שיש מקום להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל משום שלא יעלה על הדעת שחייב שמצוי בהליכי פש"ר יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל של נושים, דבר שיפגע בכלל לפיו יש לנהוג בשוויון מול הנושים ומכוחו של כלל זה הנורמה היא שיש מקום להורות על עיכוב הליכים ולא לאפשר לנושה פרטני לנקוט בהליכי גביה שיגרמו למצב של העדפת נושים.

ככל שהגרושה עומדת על משיכת בקשתה, הרי שהסכום כולו יועבר לקופת הכינוס ויחולק בבוא העת לנושים לאחר שיוכרעו תביעות החוב.

החייב יודיע לבית המשפט מיד לאחר שינתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שניתן יהיה לקבוע בעקבות כך, דיון בהכרזה. יצויין כי יש לקוות שפסק הדין האמור יכריע בחלק ניכר מהמחלוקות התלויות ועומדות בין הצדדים.